שוק מחנה יהודה התחיל את דרכו ליד שכונת בית יעקב, כשוק שבו הפלאחיות הערביות מהכפר ליפתא מכרו מצרכים לתושבי שכונת נחלאות המתפתחת, שלא רצו ללכת עד לעיר העתיקה – לעיתים מפחד ולעיתים בגלל המרחק. כיום, השוק השתנה מאוד והוא נחשב לאחד ממרכזי הבילוי התוססים בארץ! בין חנויות הבוטיק והמזון הרבות, קצת קשה יותר למצוא מלפפון בונבון.
היום יום בשוק
אפשר לתאר את התנהלות השוק לפי השיר המוכר של להקת בנזין:
יום ראשון – דיכאון: השוק די סגור, אין הרבה מה לראות והמסחר חלש.
יום שני – עצבני: יום של קבלת סחורה והתארגנות לחגיגה שתתחיל אוטוטו.
יום שלישי – לא נגמר: ביום הזה כדאי מאוד להגיע לשוק. אין לחץ, כל הסחורה טרייה והמחירים טובים. מי מגיע לשוק? לא התיירים, אלא הירושלמיות החכמות שכבר ביום שלישי מתחילות להכין את השבת.
יום רביעי – די דומה לשלישי.
יום חמישי – מצב רוח חופשי: החגיגה מתקרבת לשיאה. המון קבוצות של מסיירים, סטודנטים, נגנים, מופעי רחוב ובקיצור – שווה לבוא, אבל קחו בחשבון שיהיה דחוס!
יום שישי – יש בשוק מחנה יהודה מסיבה! זה היום שבו המחירים עולים בהתחלה וצונחים בסוף. זה היום הכי מיוחד בשוק. הוא מתחיל בבוקר מוקדם, אז אפשר עדיין לעשות קניות כמו שצריך, ומהר מאוד מתחילות לפקוד את השוק המון קבוצות והמון מבקרים – ירושלמים ולא ירושלמים, תיירים ומקומיים. זו הזדמנות נפלאה לפגוש חברים בשוק, לאכול באחת המסעדות הקטנות, ולקנות (ביוקר) לשבת.
המלצה לסופגניה
מאפיית חבה היא מאפייה משפחתית ירושלמית שהחלה את דרכה בהכנת הלאפות הירושלמיות “אשתנור”. לאט לאט נפתחו סניפים נוספים בשוק ותחומי העיסוק של המאפייה הורחבו. כיום ניתן למצוא מגוון רחב של מאפים. פה תוכלו לטעום את הסופגנייה הירושלמית האורגינלית – הגדולה עם הריבה האדומה.
איך להגיע? כשתצאו מרחוב עץ החיים (השוק המקורה) אל רחוב יפו שבו עוברת הרכבת, חצו בזהירות את המסילה ולכו 100 מטר ימינה עד שתראו את הסופגניות משמאלכם.