שרידי כנסיית הניאה

ה”ניאה” הוא שמה המקוצר של כנסיה ששמה המלא היה “הכנסיה החדשה של יולדת האל” כלומר מרים אמו של ישו. בקיצור קראו לה ה”ניאה” כלומר החדשה. מדובר בכנסיה ענקית – הכי גדולה בירושלים באותה תקופה, שנחנכה בשנת 543 לספירה. הכנסיה נבנתה על ידי הקיסר הביזנטי יוסטיניאנוס ושרדה עד המאה התשיעית או העשירית. תהלוכות דתיות של אותה תקופה נערכו על הקרדו בין כנסית הקבר לכנסית ה”ניאה”. כאן במקום זה אתם רואים את הקצה של הכנסיה בדמות סימון של האפסיס הדרומי שלה. אם אתם רוצים לדעת איפה היא התחילה כדי לדמיין את גודלה, תסתכלו לאחור לעבר המגדל האיובי ותזכרו שהוא היה בקצה הקרדו ומשם התחילה גם ה”ניאה” והסתיימה במקום בו אנו עומדים. כעת אתם מבינים את עצמתה של הכנסיה. הכנסיה נבנתה על חלקו של הרובע היהודי של היום ושרידים יפים יש בכיכר “בתי מחסה”. הבעיה של הבונים היתה שכאן הר ציון משתפל כלפי הואדי אבל הם רצו שהכנסיה תהיה בעלת מפלס אחד, ולכן בנו בואדי מבנה מסד עצום מימדים עשוי מקמרונות, שיהווה בסיס לכנסיה. אם תרדו קצת תראו מימין מן מבנה בטון שמכסה את הקמרונות של המבנה הזה. בגלל חשש לקריסה הוא לא פתוח לקהל אבל יום אחד יחזקו אותו ואז אולי….דרך אגב אם תציצו בזהירות מהחומה לצד השני תראו עוד שרידי מבנים הקשורים ל”ניאה” ולמעשה החומה נבנתה עליהם והשאירה אותם בחוץ.

האפסיס הוא גומחה בצורה של חצי מעגל שנמצאת בקיר המזרחי של כנסיות ולמעשה מסמנת את כיוון התפילה. המילה אפסיס היא קשת. בבזיליקה הרומית היה אפסיס ושם היה פסלו של האל או של מישהו חשוב. הכנסיה לקחה את הרעיון ובכנסיות יש אפסיס, ובקידמת האפסיס נמצא המזבח שם עורכים את הטכסים. בכנסיות גדולות יש יותר מאפסיס אחד כאשר תמיד מספר האפסיסים אינו זוגי. המזבח נמצא בקדמת האפסיס המרכזי. בכנסית הניאה נמצאו שלשה אפסיסים וזה שלפנינו הוא אחד האפסיסים הצידיים (הדרומי). שרידי האפסיס המרכזי נמצאים מתחת לכיכר בתי מחסה ברובע היהודי.