מה נראה, מה נעשה ? לאן נלך? כל הטוב הזה… נגלה את ירושלים המיוחדת עם האור היחודי לה, נדבר על אנשים מוארים ומעשים שהאירו את ההיסטוריה שלנו. נדבר על המונח החסידי “עולם שנה נפש” נתייחס למנהגי החג ולאירועים שקרו “בימים ההם בזמן הזה”
גם ב 1917 בירושלים חגגו את חג החנוכה
גם ב 1917 בירושלים חגגו את חג החנוכה, החגיגות הללו יכנסו להיסטוריה ויזכרו ב- D.N.A של אנשי ירושלים. בתום מלחמה ארוכה ומתישה כשירושלים שרויה ברעב ובקור, נכנסים בשעריה הגואלים = הבריטים, הם פתחו עידן היסטורי חדש בחשיבותה וקידומה של ירושלים ובעצם הם היו אלו שגרמו לירושלים להפוך לבירה ולהיראות כפי שהיא נראית היום.
חנוכה בימים ההם בזמן הזה
חדשות מהארץ גיליון א.1918:” בלב מלא שמחה ניגש העם היהודי אל החנוכיה. מדליק את הנר הראשון, מברך שעשה ניסים” ומכוון בימים ההם עי המכבים. “בזמן הזה”- ע”י האנגלים…שכונות היהודים מוארות הערב בכל חלון מרקד בשמחה הנר הראשון של חנוכה וממעל לו מפזז ומכרכר שמשו כקורא לו “הידד!” הילדים שרים הפעם בקול רם ובעליצות מעוז צור” והנרות הללו”. אך הפעם הם : היו האנגלים החשמונאים ויהודה המכבי היה הגנרל סיר אלנבי…”מתוך: העברי חנוכה תרע”ט , אליעזר בן יהודה
עוד דבר הגיע לירושלים פתאום החיילים הבריטים היו רעבים מאוד אחרי הקרבות ואילו הנשים העבריות שסבלו רעב אך הבינו את הפוטנציאל הטמון בעניין, החלו להלוות אחת לשניה קמח ולעמיד מחוץ לבתים סירי שמן רותח ובו טיגנו סופגניות שמנמנות וטובות, החיילים שהיו מורעבים ראו את המאכל המהביל עם הריח המתקתק ולא יכלו לעמוד בזה, שמונה ימים נהנו הבריטים מסופגניות נהדרות. כשהגיעו ביום התשיעי לאותם המקומות התפלאו לגלות שנעלמו הסופגניות הטובות וכששאלו לפשר העניין הבינו כי זהו אוכל מיוחד לחג החנוכה, מאז הבריטים התגעגעו לאותו חנוכה הראשון שאותו חגגו אם הם רצו או לא רצו בירושלים.
גם הכרזת האו”ם שסיימה את המנדט היתה בט”ז בכסליו תש”ח.